<h1>סמ"ק מצוריך סימן ק"ג</h1>
<h2>דף י:</h2>
לעבר שנים כדכתיב (דברים ט"ז) שמר את חדש אביב ואומר ושמרתם את חדש אביב, ולחשוב תקופות ומולדות כדכתיב (דברים ד') ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים. ומעתה אכתוב מולדות ותקופות ותקופה מתוך המולד ולחשוב אותם מבריאת עולם בקוצר מבוארים היטב עם קצת טעמיהם כמו שקבלתי מרבותי ולא היו כתובים בהעתק של הספר הזה, גם לוח הזהב אכתוב אחרי כן בעזרת הקל יתברך ויתעלה. אתחיל טעמי המולדות בשם מוליך המזלות. תנן התם (ראש השנה כ"ה) פעם אחת נתקשרה השמים בעבים ונראת חמה כדמות לבנה ברקיע כסבורים העם לומר ראש חדש הוא אמר להם רבן גמליאל כך מקובלני מבית אבי אבא שאין חידושה של לבנה פחותה מכ"ט יום וחצי ושתי ידות שעה וע"ג חלקים, והא דנקט פחותה לא משום שיהא יותר אלא משום דבעי למעבר שתא ולפחות נקט פחותה אבל דבריו מכוונים לא פחות ולא יותר, במדרש שאל איך ידע רבן גמליאל ואומר כי מבית דוד למדו ובני דוד מבני יששכר שהיו באוכלי שולחנו וכתיב (דברי הימים א' י"ב) ובני יששכר יודעי בינה לעיתים, מאי עשו ראו לבנה בחידושה כי מטא ירחא אחרינא אשכחן כ"ט יום בנתייהו לירח שלישי אשכחו ל' יום אמרו נחלק אותו יום לשני החדשים מנו כ"ט יום וחצי לכל חדש, ונראה לי הטעם שלפעם השינית לא ראוהו עד ל' יום מפני שהלבנה מתכסה יום אחד בין החדש ובין הישן כדאיתא בראש השנה (דף כ') שהלבנה מתכסה תמני סרי פירוש שעות מעתיקא ושית מחדתא הרי כ"ד שעות, המתינו בני יששכר ג' שנה ונשתהה החדש לבא יום אחד אז חלקו אותו יום לל"ו חלקים שיש בכל חלק שתי ידות שעה כי היום כ"ד שעות ויהיה ל"ו חלקים כנגד ל"ו חדשים שבג' השנים, אז מנו בני יששכר כ"ט יום וחצי ושתי ידות שעה, המתינו עוד ל' שנה ונשתהה החדש לבא יום אחד ומשהו המתינו עוד ל' שנה (ושתהו) [ונשתהה] יום אחד ומשהו המתינו עוד ל' שנה ונשתהה יום אחד ומשהו ועלו אותן ג' משהו לשעה אחת, הרי ג' ימים ושעה שנשתהה החדש בצ' שנה והם עולים ע"ג שעות, אז חלקו שעה לתתר"ף חלקים נגד תתר"ף חדשים שבצ' שנה הרי נמצא לע"ג שעות ע"ג חלקים לכל אחד מהתתר"ף חדשים, אז מנו בני יששכר כ"ט יום וחצי ושתי ידות שעה וע"ג חלקים בחדש. וסימן כ"ט י"ב תשצ"ג, כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים, י"ב שעות חצי יום, תשצ"ג חלקים זהו שתי ידות שעה וע"ג חלקים כלולים יחד, כיצד יש בשעה תתר"ף חלקים וסימן אפשע"ה ב"ם שהם ט' מאות וט' פעמים כ' קח לך השני שלישים מט' מאות יהיה ת"ר ושני שלישים מט' פעמים כ' והוא ק"ך ושניהם שת"ך, וצרפיהו עם ע"ג ויעלה תשצ"ג, הרי לך מפורש מניין כ"ט י"ב תשצ"ג, והשלך כ"ח יום בשביעיות וישאר א' י"ב תשצ"ג. ויש בשנה י"ב חדשים, ואם באתה לדעת מניין שנת לבנה מנה י"ב פעמים מנין החדש, ותלוה לי"ב פעמים כ"ט י"ב י"ב חצאי ימים ויהיה י"ב פעמים ל' והוא י"ח פעמים כ' ועולים ש"ס יום, צא מהם י"ב חצאי ימים שליות שהם ו' ימים וישאר שנ"ד ימים, ומנה עוד י"ב פעמים שתי ידות שעה ויעלו ח' שעות הרי לך ש"ד ימים ח' שעות, מנה עוד י"ב פעמים ע"ג חלקים ויעלה תתע"ו הרי מנין שנת לבנה שנ"ד ימים ח' שעות תתע"ו חלקים, וסימן שנד"ח תתע"ו, והשלך ממנו ש"נ בשביעיות וישאר ד"ח תתע"ו.
הנה תבין כי	ב' פעמים אי"ב תשצ"ג — ג"א תק"ו
ב' פעמים הי"א רפ"ז — גכ"ב תקע"ד
ב' פעמים ד"ח תתע"ו — אי"ז תרע"ב
ב' פעמים בט"ו ר"ד — ה"ו ת"ח
ב' פעמים בי"ו תקצ"ה — ה"ט ק"י
אשכילך לעשות אחור כשתדע הפנים או לעשות פנים כשתדע האחור, מה שיחסר לך מן הפנים למלאותו לז' ימים הוא האחור, או מה שיחסר לך מן האחור למלאותו לז' ימים הוא הפנים. כגון אי"ב תשצ"ג — הי"א רפ"ז הוא ז' ימים מכוונים, וכן ד"ח תתע"ו — בט"ו ר"ד הוא ז' ימים מכוונים, וכן כולם אחור ופנים ז' ימים מכוונים, והדרך לחשוב אותם בקל, וכ"ג תתר"ף ז' ימים מכוונים. הנה ידעת שהמותר משנה פשוטה ד"ח תתע"ו, וכשהוא עיבור אז תוסיף עליו אי"ב תשצ"ג שהוא יתרון מחדש אחד ויהיה הכ"א תקפ"ט, וככה תעשה לכל שנה מעוברת. ואילו הן מעוברות במחזור של י"ט שנים, ג' ו' ח' י"א י"ד י"ז י"ט הם ז' מעוברות, ובזה תדע לחשוב כל יתרונות של השנים כמפורש לעיל, גם ידעת שיתרון המחזור של י"ט שנה שהוא מחזור לבנה שממנה אנו מונין למולדות ואותו היתרון בי"ו תקצ"ה. ועתה שים לבך לדברי ואלמדך כלל טוב לידע ולחשוב המולדות מבריאת עולם, וזה הדרך, קח ג' פעמים בי"ו והוא יום אחד, כיצד ג' פעמים ב' הוא ו' ימים וג' פעמים י"ו הוא מ"ח שעות שהוא ב' ימים כי כ"ד שעות יום אחד, אם כן בין הכל ח' ימים והנה תשליך ז' בשביעיות, אם כן ג' פעמים בי"ו הוא ח' ימים, וז' פעמים ח' הכל הולך בשבועיות, כ"א מ"ב פ"ד ק"ה, וכן ר"י וכן רנ"ב כולם השלך בשביעיות, ויותר לך מן ע"ר מחזורים י"ח פעמים בי"ו זהו ו' ימים, כי ג' פעמים בי"ו יום אחד כדפרשתי לעיל, מעתה תזכור הו'. ועוד יש לך לחשוב ע"ר פעמים תקצ"ה, וזה לך הדרך תחסר מכל תקצ"ה נ"ה וישאר תק"ם והוא חצי שעה כי תתר"ף שעה שלימה, נמצא ע"ר פעמים תק"ם הוא קל"ה שעות שלימים, ק"ך שעות הוא ה' ימים ונשאר ט"ו שעות, הרי י"א ימים וט"ו שעות עם הו' ימים דלעיל. ועוד יש לך לחשוב מכל תקצ"ה הנותר נ"ה, וזה לך הדרך, תחסור א' מנ"ה וישאר נ"ד וחשוב עשרים פעמים נ"ד הוא שעה, וק' נ"דין הוא ה' שעות, ועוד ק' נ"דין ה' שעות, הרי ר' פעמים נ"ד י' שעות, ועוד יותר עי' נ"דין הוא ג' שעות ותק"ם, הרי לך י"ג שעות ותק"ם. ועוד יש לך ע"ר חלקים כי לא לקחת כי אם נ"ד והיה נ"ה, ועתה שים הע"ר על התק"ם ויהיה תת"י. והנה יש לך לעיל י"א ימים וט"ו שעות וי"ג שעות, הרי י"ב ימים וד' שעות ותת"י חלקים, והשלך מהי"ב ז' ימים בשביעיות ונשאר ה"ד תת"י, הרי ע"ר פעמים בי"ו תקצ"ה. ואם תרצה לחשוב ער"א מחזורים שעברו, תוסיף בי"ו תקצ"ה על ה"ד תת"י ויהיה זכ"א שכ"ה, ושימהו על ב"ה ר"ד שהוא מולד תוהו ויהיה ג"ב תקכ"ט, והוא תחילת מחזור ער"ב, והוא מולד תשרי ק"ן לפרט באלף הששי. (הגה"ה. בי"ו תקצ"ה על ה"ד תת"י זהו יתרון על יתרון ותמצא יתרון מער"א מחזורים, אבל כשתרצה לידע המולד אז תצטרך לזרוק היתרון על המולד ההוא). ואם תרצה לחשוב המולד שהוא עתה תשרי קס"ב לפרט, תשליך בי"ב תשכ"ד שהוא יתרון מי"ב שנים על ג"ב תקכ"ט ותמצא הט"ו קע"ג, והוא מולד תשרי קס"ב לפרט, והוא י"ג שנים במחזור ער"ב. (הגה"ה. ואם תרצה לחשוב המולד בקוצר מבריאת העולם תשליך הכ"ב ר' שהוא יתרון מר' מחזורים על ו"ו תר"י שהוא יתרון מע' מחזורים ותמצא ה"ד תת"י, ותוסיף בי"ו תקצ"ה על ה"ד תת"י ויהיה זכ"א שכ"ה, ושימהו וכו' כדפרשתי לעיל. עוד דרך אחר לחשוב המולד בקוצר מבריאת עולם כתבתי קודם התחלת מצוה ראשונה שהיא לידע שאותו וכו').
(הגה"ה. פי' הנה היתרון מער"א מחזורים שעברו זכ"א שכ"ה, ואם תרצה למצוא המולד (עתה) אז תשליך זכ"א שכ"ה (על אי"א תקמ"ג, כי עתה ק"ס לפרט י"א שנים במחזור הקטן שהוא י"ט שנה, ותמצא ב"ח תתס"ח, וכן תשליך זכ"א שכ"ה על) איזה מולד שתרצה בלוח דלעיל, שהוא באותו שנה במניין המחזור שאתה מבקש, ואז עולה בידך המולד מכוון. וכשיכלה המחזור דלעיל של י"ט שנה, תשליך בי"ו תקצ"ה על זכ"א שכ"ה ותמצא גי"ג תתק"ד, ואז תשליך גי"ג תתק"ך על איזה מולד שתרצה, וכן חוזר חלילה לעולם הלוח דלעיל, ובזה תחשוב לעולם המולד מבריאת עולם). (הגה"ה. ועתה שעבר מחזור ער"ב, תשליך בי"ו תקצ"ה על גי"ג תתק"ך ותמצא ו"ו תל"ה, והוא יתרון של ער"ג מחזורים, ועתה אייר קפ"ט לפרט שהוא שנה שנייה במחזור ער"ד, השלך ג"ז קנ"א על ו"ו תל"ה ותמצא בי"ג תקפ"ו). (א"ה. עתה אדר ראשון בשנת תשל"ג, שהיא שנה י"ד במחזור ע"ב, השלך די"ג תתצ"ה, שהוא היתרון מש"א מחזורים, על בי"ח שס"ט, ותמצא ז"ח קפ"ד). ואם תרצה להוכיח שמולד תוהו ב"ה ר"ד, תמנה שנות העולם משנת תוהו, כדתניא (פסיקתא פ' כ"ג) ר' אליעזר אומר בכ"ה באלול נברא העולם כ"ו בו יום שני כ"ז בו יום שלישי כ"ח בו יום רביעי ובו בט"ו שעות נתלו המאורות כ"ט בו יום חמישי ל' בו יום שישי ובו נברא האדם ובו בי"ד שעות עמד אדם וקידש הלבנה, כי כל מעשה בראשית בצביונם נבראו, וקודם קידוש אינו ממניין, אם כן כלה שנת החמה קודם הלבנה אכ"ג, יום אחד וכ"ג שעות, כיצד תמנה מט"ו שעות ביום רביעי עד י"ד שעות ביום ששי אכ"ג, נמצא שנת הלבנה מתחלת ו' י"ד, והשלך עליו אחור מן שנה שהוא בט"ו ר"ד ומצא ב"ה ר"ד לתשרי תוהו, כלומר קודם בריאת העולם. וא"ת השלך על וי"ד אחור מן חדש אחד, וי"ל דכמה עניינים בעיבור חוזרים חלילה משנה לשנה ואותם ה' ימים לא היו חוזרים חלילה לכך צריכים אנו לחשוב שנה תמימה שלפני הבריאה כדפרשתי כבר, והוא ב"ה ר"ד. סליק המולדות מפורשים מאד שבח לא' יתברך.
הא לך עניין התקופות מפורשים מאד בעזרת הא' יתברך ויתעלה. אמר שמואל (עירובין נ"ו) אין בין תקופה לתקופה אלא צ"א יום וז' שעות ומחצה, והסימן צ"א וז"ח ממנו לא יזח. ויש בשנה ד' תקופות של צ"א וז"ח, ותוסיף על כל תקופה בשנה ט' ימים ויהיה ד' מאות ימים, צא מהן ל"ו ימים שהוספת וישאר שס"ד ימים, ותוסף עליהם ד' פעמים ז' שעות ומחצה ויעלו יום ורביע, כלול אותן יום ורביע על שס"ד ויהיה שס"ה ימים ורביעית היום שהוא ו' שעות, הנה פרשתי שנת החמה. כבר בעניין המולדות פירש"י שנת לבנה שנד"ח תתע"ו, ותמצא שנת החמה יתירה על שנת הלבנה יכ"א ר"ד, פירוש י' ימים כ"א שעות ר"ד חלקים, וכשם שאנו מקובלים שאין חידושה של לבנה פחותה מכ"ט י"ב תשצ"ג כמו שפירשתי כבר, כך קבלנו שחדש החמה ל"י תק"ם פירוש ל' יום י' שעות תק"ם חלקים, והנה תחשוב כמה יתירה חדש החמה על הלבנה ותמצא כ"א שעות ותתכ"ז חלקים, וסימנך כ"א תתכ"ז, לב' חדשים אי"ט תקע"ד, לג' חדשים שהוא תקופה בי"ז שכ"א, והוא היתרון מתקופה אחת, לב' תקופות ה"י תרמ"ב, לג' תקופות ה"ג תתקס"ג, לד' תקופות שהוא שנה יכ"א ר"ד, לב' שנים תכפיל יכ"א ר"ד ותמצא כ"א י"ח ת"ח, לג' שנים שים יכ"א ר"ד על כ"א י"ח ת"ח ותמצא היתרון ל"ב ט"ו תרי"ב. עתה תראה שהחמה עוברת את הלבנה בג' שנים יותר מחדש, אם כן יעבור בי"ח שנה ו' חדשים, נמצא סוכות בקייץ ופסח בחורף ואמר הכתוב (דברים ט"ז) שמור את חדש האביב פירוש שיהיה חג הפסח בחדש האביב, לכך, תקנו רבותינו ז' מעוברות במחזור של י"ט שנה להשוות לבנה לחמה, ואנו מונין המועדים לשנת לבנה. ונחזור לעניין ראשון, שהחמה עוברת הלבנה בג' שנים ל"ב ט"ו תרי"ב, עתה שעיברו השנה צא מהם חדש העיבור העולה כ"ט י"ב תשצ"ג וישאר ג"ב תתצ"ט, לד' שנים י"ד כ"ג (א"ה, י"ד ימים כ"ג חלקים), לה' שנים כ"ד כ"א רכ"ז, לו' שנים ל"ה י"ח תל"א, צא מהם כ"ט י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור וישאר ו"ה תשי"ח, לז' שנים יז"ב תתקכ"ב, לח' שנים כ"ח מ"ו, וצא מהם כ"ט י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור [ויחסור] (וישאר) לך אי"ב תשמ"ז, לט' שנים ט"ח תקל"ז, לי' שנים כ"ה תשמ"א, לי"א שנים לא"ב תתקמ"ה, וצא מהם כ"א י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור וישאר א' י"ד קנ"ב, לי"ב שנים י"ב י"א שנ"ו, לי"ג שנים כ"ג ח' תק"ם, לי"ד שנים ל"ד ה' תשס"ד, וצא מהם כ"ט י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור וישאר די"ו תתרנ"א, לט"ו שנים ט"ו י"ד קע"ה, לי"ו שנים כ"ו י"א שע"ט, לי"ז שנים ל"ז ח' תקפ"ג, וצא מהם כ"ט י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור וישאר זי"ט תת"ע, לי"ח שנים י"ח י"ו תתרע"ד, לי"ט שנים שהוא מחזור כ"ט י"ד קצ"ח, וצא מהם כ"ט י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור וישאר שעה אחת ותפ"ה חלקים, הרי הוכחתי שיתרון המחזור שעה ותפ"ה חלקים. (הגה"ה. ואם תאמר למה קבעו חכמים עיבור לשנת ח' ולא המתינו עד שנת ט', כמו שעשו בשנת ג' ובשנת ו' כבר במחזור. ויש לומר מוטב שיחסור לך אי"ב תשמ"ז משיותר לך ט"ח תקל"ז). ואם תרצה לחשוב כמה היתרון מבריאת עולם צא ומנה כמה מחזורים עברו מבריאת עולם, ותמצא לה' אלפים ומאה ומ"ט שנים ער"א מחזורים, כיצד תמנה לכל מאה שנה ה' מחזורים וה' שנים הרי ה' אלפים וקמ"ט שנים ער"א מחזורים מכוונים. ועתה שים לבך לדברי ואלמדך כלל טוב לידע ולחשוב התקופות מבריאת עולם, וזה הדרך. כבר ידעת שיתרון מחזור אחד שעה ותפ"ה, צא ומנה לע"ר מחזורים ע"ר שעות זהו עולה י"א ימים ו' שעות, כיצד לק"ך מחזורים ה' ימים לר"ם מחזורים י' ימים, ונשאר ל' מחזורים, וקח מן הל' מחזורים כ"ד מחזורים שהוא כ"ד שעות כי שעה למחזור, וכבר מניתה י' ימים הרי שניהם י"א ימים, גם שים עליהם ו' שעות מן ו' מחזורים הנשארים כי לא לקחת רק כ"ד מחזורים מן הל', הרי מניתה לע"ר מחזורים ע"ר שעות ועולה י"א ימים ו' שעות, וזכור את זה. וצא ומנה ע"ר פעמים תפ"ה, וזה הדרך, תלוה לכל תפ"ה נ"ה ויהיה תק"ם והיא חצי שעה שהוא לע"ר מחזורים קל"ה שעות שלימים והוא ה' ימים וט"ו שעות, כיצד ק"ך שעות ה' ימים נמצא שהוא ה' ימים וט"ו שעות, וצא מהם ע"ר פעמים נ"ד, ועשרים נ"ד הוא שעה, נמצא שתוציא י"ג שעות ותק"ם חלקים, כיצד ק' נ"ד ה' שעות, ר' נ"ד י' שעות, וס' נ"ד ג' שעות, ונשאר י' נ"ד והיא חצי שעה שהוא תק"ם, זהו שהוצאת י"ג שעות ותק"ם. וגם צא מהם ע"ר, כי לוית נ"ה ולא חשבת להוציא כי אם נ"ד, והוא עולה ע"ר חלקים לע"ר מחזורים, ותניח הע"ר על י"ג תק"ם ויהיה י"ג שעות תת"י חלקים. ועתה התבונן שהיה לך מתחילה י"א ימים ו' שעות, ואחר כך גם היה לך ה' ימים ט"ו שעות, ובין הכל י"ו ימים כ"א שעות, וצא מהם י"ג שעות שלוית וישאר לך י"ו ימים ח' שעות, וגם תוציא מהם תת"י חלקים מהאחת מהח' שעות וישאר ז' שעות וע"ר חלקים, ולע' י"ו ימים, נמצא הסימן י"ו ז' ע"ר, פירוש י"ו ימים ז' שעות ע"ר חלקים. ואם תרצה לחשוב מחזור ער"א, תוסיף על י"ו ז' ע"ר שעה ותפ"ה שהוא יתרון ממחזור אחד ותמצא י"ו ח' תשנ"ה, והפל מהם ז' ט' תרמ"ב שקדמה החמה לשמש לפני הלבנה בעוד שהיתה נזופה, ועוד הפל מהם ה' י' תרמ"ב שהוא מותר מחצי שנה שהחמה מנינן מניסן והלבנה מתשרי, ושניהם פירוש ז"ט תרמ"ב וה"י תרמ"ב עולים יב"ך ר"ד, וקח יב"ך ר"ד מי"ו ח' תשנ"ה ויהיה ג' י"ב תקנ"א, והוא היתרון מער"א מחזורים שלימים, בהתחלת מחזור ער"ב הוא תשרי ק"ן לפרט. ואם תרצה לחשוב יתרון התקופה שהוא עתה תשרי קס"ב לפרט, והוא י"ג שנים במחזור ער"ב, תשליך י"ב י"א שנ"ו שהוא יתרון מי"ב שנים על ג' י"ב תקנ"א ותמצא ט"ו כ"ג תתק"ז, והוא יתרון של (תקופת) תשרי קס"ב לפרט.
מעתה שים לבך לדברי ואלמדך לחשוב תקופה מתוך המולד שהיא העיקר באמת, וזה לך הדרך, אם תרצה לחשוב תקופה של תשרי קס"ב לפרט, השלך היתרון של השנה ההיא כדפירשתי לעיל והוא ט"ו כ"ג תתק"ז על הט"ו קע"ג שהוא מולד של תשרי קס"ב לפרט, וה' של הט"ו אל תחשוב כי אינה נמנה לשום מניין רק מורה על יום המולד, ורק תחשוב ט"ו כ"ג תתק"ז על ט"ו קע"ג ותמצא י"ו ימים וט"ו, פירוש ט"ו שעות אחר המולד יום ה' של הט"ו, ותתחיל למנות ביום ה' וככה תמנה ה' ו' ז' אבגדהו"ז אבגדה"ו הרי י"ו ימים וט"ו שעות אחרי כן, הרי ביום ז' ג' שעות י"ו בו (פי' בתשרי), ותמיד מונין י"ב שעות ליום וי"ב שעות ללילה. ואם תרצה לחשוב תקופת טבת קס"ב לפרט, תשליך בי"ז שכ"א שהוא יתרון מתקופה אחת על ט"ו כ"ג תתק"ז ותמצא י"ח י"ז קמ"ח, והוא היתרון מתקופת טבת, ואחר כך תשליך די"ד רי"ט שהוא יתרון המולד של ג' חדשים על הט"ו קע"ג ותמצא ג"ה שצ"ב והוא המולד של טבת, ותשליך י"ח י"ז קמ"ח על ג"ה שצ"ב, וג' של ג"ה אל תחשוב כדפרשתי כבר רק תחשוב י"ח י"ז קמ"ח על ה' שצ"ב, ותמצא החשבון י"ח כ"ב תק"ם אחר יום ג' של ג"ה, ותתחיל למנות ביום ג' וככה תמנה גדהו"ז אבגדהו"ז אבגדה"ו הרי י"ח ימים, וכ"ב שעות אחרי כן הרי יום ז' י' שעות ומחצה י"ח בו. ואם תרצה לחשוב תקופת ניסן קס"ב לפרט, תשליך בי"ז שכ"א על י"ח י"ז קמ"ח ותמצא כ"א י' תס"ט, והוא היתרון מתקופת ניסן קס"ב, ואחר כך די"ד רי"ט על מולד ג"ה שצ"ב ותמצא זי"ט תרי"א והוא המולד של ניסן, ותשליך כא"י תס"ט על י"ט תרי"א כי הז' אל תחשוב ותמצא כ"ב אחר יום ז' של זי"ט, ותתחיל למנות ביום ז' ותמצא התקופה ליל א' ו' שעות כ"ב בו. ואם תרצה לחשוב תקופת תמוז, תשליך בי"ז שכ"א על כ"א י' תס"ט ותמצא כד"ג תש"צ, ואחר כך תשליך די"ד רי"ט על מולד ניסן שהוא זי"ט תרי"א ותמצא ה"ט תת"ל והוא המולד של תמוז, ותשליך כד"ג תש"צ על ט' תת"ל ותמצא כ"ד י"ג תק"ם אחר יום ה' של ה"ט, ותתחיל למנות ביום ה' ותמצא התקופה יום א' שעה ומחצה כ"ד בו. מזה תבין לחשוב תקופה מתוך המולד מתקופה לתקופה ומשנה לשנה ומחזור למחזור. גם אשכילך לעשות אחור על יתרון התקופות כשתדע הפנים, בי"ז שכ"א תמלא עליו כ"ו י"ט תע"ב ושניהם כ"ט י"ב תשצ"ג, וכן כולם לעולם פנים ואחור כ"ט י"ב תשצ"ג. (הגה"ה. תקופת ניסן היא השעה והחלק שתכנס בו השמש לתחילת מזל טלה. תקופת תמוז היות השמש בראש מזל סרטן. תקופת תשרי היות השמש בראש מזל מאזנים. תקופת טבת היו השמש בראש מזל גדי. מיסוד רבינו משה). סליק תקופה מתוך המולד.
ואילו י"ב שורות משקל תיקן רבינו אברהם עזרא לחשוב בהן תקופות לעולם.
אלי כל יודעי עיתים בכל חכמה מבוארה
אגלה סוד אשר יסד ספרדי אבן עזרה
להוסיף על שנת עולם רביעיתם באזרה
והשנים לך ימים בסוד חכמה מפוארה
והעודף אשר עדיף שביעיתם לך תקרה
לשומו על תחילת ליל רביעיתם אשר יקרא
לבד שנה שאתה בה לך תהיה בלי ספירה
ועוד שנים אשר יוצאים לעבר מחזור שמרה
ויוד אלף לכל אחת תהא נותן והותירה
ועליהם ט' ואז תלך בדרך השם מאושרה
ויוצאים מכלל מספר שלושים הם לך עזרה
להורות כי במספרים קבע ניסן לך עברה
(הגה"ה. פי' חשוב כמה שנים עברו מבריאת עולם, וחשוב כל שנה ליום ורביע, והשלך השביעיות, ומה שנשאר לך בידיך שימהו על תחילת ליל ד', כך נפלה תקופת ניסן של תוהו, ותמנה לפניך אז תמצא התקופה באיזה יום ובאיזה שעה, ואחר כך תמנה כמה שנים אתה במחזור קטן של י"ט שנה, ותוסיף לכל שנה י"א ימים וכלול אותם יחד, והוסיף עליהם לתקופת תשרי ג' לתקופת טבת ו' לתקופת ניסן ט' לתקופת תמוז י"ב, והשליכם ל' ל', ומה שישאר בידך כך ימים תפול התקופה בחדש). (א"ה, כאן נמצא בכת"י הלוח לקביע המועדים, ומפני שכבר נדפס בטור או"ח אחרי הל' ראש חדש לא העתקנו אותו כאן, וכתבנו רק ההגהות שנמצאו על הגליון). (דין שאלה. לעולם כשהחדשים שלימים אז השאלה בכסליו יום אחד פחות ממה שהיתה התקופה בתשרי, אבל כשהחדשים כסדרן או חסרים אז השאלה כל כך ימים בכסליו כמו שהיתה התקופה בתשרי, כדפי' לעיל במצוה להתפלל (מצוה י"ב). שמעתי סימן לחנוכה כ"ח נער"ה שיר"ה, פי' כ'סדרן חסרים נ'ר ע'רב ר'אש ה'שנה ש'לימים י'ום ר'אש ה'שנה. ל"ג בעומר לעולם ח"י אייר, וביום שהיה פורים יהיה, וסימן פל"ג. כללא דמילתא, תזריע ומצורע, ואחרי וקדושים, ובהר ובחקתי, בפשוטים לעולם דבוקים ובמעוברים לעולם חלוקים. והסימן של ניצבים וילך, ב"ג המלך פת וילך, פי' ב' או ג' ראש השנה מחלקים נצבים וילך).
לוח-הזהב. זאת הלוח חוזרת חלילה לעולם לידע התקופה. לידע איך יפול התקופה באיזה יום ובאיזה לילה ברוב או במיעוט ובכמה שעות, ידע כמה שנים במחזור גדול, וימנה בעיגול גדול מאותו תקופה שירצה כמנין שנים שהוא בפעם במחזור גדול, ובאותו נקודה שישאר ידע אם יום או לילה רוב או מיעוט. השחורים לילה הלבנים יום, השחורים קטנים מיעוט לילה השחורים גדולים רוב לילה, הלבנים קטנים מיעוט יום הלבנים גדולים רוב יום. האות שכתוב על השחורים או על הלבנים מורה את יום או ליל התקופה. סימן תקופת תשרי ג"ט, פי' ג' שעות או ט' שעות ביום או בלילה. סימן תקופת טבת די"ם, פי' ד' שעות ומחצה או י' שעות ומחצה ביום או בלילה. סימן תקופת ניסן ת"ו, פי' תחילה או ו' שעות ביום או בלילה. סימן תקופת תמוז אז"מ, פי' א' שעות ומחצה או ז' שעות ומחצה ביום או בלילה. לידע השאלה, ימנה מן השאלה כמו השנים שהוא הפעם במחזור גדול ובמה שישאר ידע השאלה באיזה יום לפי האות שכתוב על גביו, אבל כמה ימים השאלה בחדש אין ידוע מכאן אך עיין בגיליון אצל לוח הזהב על יד ימינך. אם תרצה לידע בכמה לחדש יפול התקופה, יראה בעיגול קטן, וידע כמה שנים במחזור קטן, וימנה מאותו תקופה שירצה כשנים שהוא עכשיו במחזור קטן, ובאיזה יום שישאר כך יפול התקופה בכך בחדש.
<h2>דף מא:</h2>
לעבר שנים כדכתיב (דברים ט"ז) שמר את חדש אביב ואומר ושמרתם את חדש אביב, ולחשוב תקופות ומולדות כדכתיב (דברים ד') ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים. ומעתה אכתוב מולדות ותקופות ותקופה מתוך המולד ולחשוב אותם מבריאת עולם בקוצר מבוארים היטב עם קצת טעמיהם כמו שקבלתי מרבותי ולא היו כתובים בהעתק של הספר הזה, גם לוח הזהב אכתוב אחרי כן בעזרת הקל יתברך ויתעלה. אתחיל טעמי המולדות בשם מוליך המזלות. תנן התם (ראש השנה כ"ה) פעם אחת נתקשרה השמים בעבים ונראת חמה כדמות לבנה ברקיע כסבורים העם לומר ראש חדש הוא אמר להם רבן גמליאל כך מקובלני מבית אבי אבא שאין חידושה של לבנה פחותה מכ"ט יום וחצי ושתי ידות שעה וע"ג חלקים, והא דנקט פחותה לא משום שיהא יותר אלא משום דבעי למעבר שתא ולפחות נקט פחותה אבל דבריו מכוונים לא פחות ולא יותר, במדרש שאל איך ידע רבן גמליאל ואומר כי מבית דוד למדו ובני דוד מבני יששכר שהיו באוכלי שולחנו וכתיב (דברי הימים א' י"ב) ובני יששכר יודעי בינה לעיתים, מאי עשו ראו לבנה בחידושה כי מטא ירחא אחרינא אשכחן כ"ט יום בנתייהו לירח שלישי אשכחו ל' יום אמרו נחלק אותו יום לשני החדשים מנו כ"ט יום וחצי לכל חדש, ונראה לי הטעם שלפעם השינית לא ראוהו עד ל' יום מפני שהלבנה מתכסה יום אחד בין החדש ובין הישן כדאיתא בראש השנה (דף כ') שהלבנה מתכסה תמני סרי פירוש שעות מעתיקא ושית מחדתא הרי כ"ד שעות, המתינו בני יששכר ג' שנה ונשתהה החדש לבא יום אחד אז חלקו אותו יום לל"ו חלקים שיש בכל חלק שתי ידות שעה כי היום כ"ד שעות ויהיה ל"ו חלקים כנגד ל"ו חדשים שבג' השנים, אז מנו בני יששכר כ"ט יום וחצי ושתי ידות שעה, המתינו עוד ל' שנה ונשתהה החדש לבא יום אחד ומשהו המתינו עוד ל' שנה (ושתהו) [ונשתהה] יום אחד ומשהו המתינו עוד ל' שנה ונשתהה יום אחד ומשהו ועלו אותן ג' משהו לשעה אחת, הרי ג' ימים ושעה שנשתהה החדש בצ' שנה והם עולים ע"ג שעות, אז חלקו שעה לתתר"ף חלקים נגד תתר"ף חדשים שבצ' שנה הרי נמצא לע"ג שעות ע"ג חלקים לכל אחד מהתתר"ף חדשים, אז מנו בני יששכר כ"ט יום וחצי ושתי ידות שעה וע"ג חלקים בחדש. וסימן כ"ט י"ב תשצ"ג, כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים, י"ב שעות חצי יום, תשצ"ג חלקים זהו שתי ידות שעה וע"ג חלקים כלולים יחד, כיצד יש בשעה תתר"ף חלקים וסימן אפשע"ה ב"ם שהם ט' מאות וט' פעמים כ' קח לך השני שלישים מט' מאות יהיה ת"ר ושני שלישים מט' פעמים כ' והוא ק"ך ושניהם שת"ך, וצרפיהו עם ע"ג ויעלה תשצ"ג, הרי לך מפורש מניין כ"ט י"ב תשצ"ג, והשלך כ"ח יום בשביעיות וישאר א' י"ב תשצ"ג. ויש בשנה י"ב חדשים, ואם באתה לדעת מניין שנת לבנה מנה י"ב פעמים מנין החדש, ותלוה לי"ב פעמים כ"ט י"ב י"ב חצאי ימים ויהיה י"ב פעמים ל' והוא י"ח פעמים כ' ועולים ש"ס יום, צא מהם י"ב חצאי ימים שליות שהם ו' ימים וישאר שנ"ד ימים, ומנה עוד י"ב פעמים שתי ידות שעה ויעלו ח' שעות הרי לך ש"ד ימים ח' שעות, מנה עוד י"ב פעמים ע"ג חלקים ויעלה תתע"ו הרי מנין שנת לבנה שנ"ד ימים ח' שעות תתע"ו חלקים, וסימן שנד"ח תתע"ו, והשלך ממנו ש"נ בשביעיות וישאר ד"ח תתע"ו.
הנה תבין כי	ב' פעמים אי"ב תשצ"ג — ג"א תק"ו
ב' פעמים הי"א רפ"ז — גכ"ב תקע"ד
ב' פעמים ד"ח תתע"ו — אי"ז תרע"ב
ב' פעמים בט"ו ר"ד — ה"ו ת"ח
ב' פעמים בי"ו תקצ"ה — ה"ט ק"י
אשכילך לעשות אחור כשתדע הפנים או לעשות פנים כשתדע האחור, מה שיחסר לך מן הפנים למלאותו לז' ימים הוא האחור, או מה שיחסר לך מן האחור למלאותו לז' ימים הוא הפנים. כגון אי"ב תשצ"ג — הי"א רפ"ז הוא ז' ימים מכוונים, וכן ד"ח תתע"ו — בט"ו ר"ד הוא ז' ימים מכוונים, וכן כולם אחור ופנים ז' ימים מכוונים, והדרך לחשוב אותם בקל, וכ"ג תתר"ף ז' ימים מכוונים. הנה ידעת שהמותר משנה פשוטה ד"ח תתע"ו, וכשהוא עיבור אז תוסיף עליו אי"ב תשצ"ג שהוא יתרון מחדש אחד ויהיה הכ"א תקפ"ט, וככה תעשה לכל שנה מעוברת. ואילו הן מעוברות במחזור של י"ט שנים, ג' ו' ח' י"א י"ד י"ז י"ט הם ז' מעוברות, ובזה תדע לחשוב כל יתרונות של השנים כמפורש לעיל, גם ידעת שיתרון המחזור של י"ט שנה שהוא מחזור לבנה שממנה אנו מונין למולדות ואותו היתרון בי"ו תקצ"ה. ועתה שים לבך לדברי ואלמדך כלל טוב לידע ולחשוב המולדות מבריאת עולם, וזה הדרך, קח ג' פעמים בי"ו והוא יום אחד, כיצד ג' פעמים ב' הוא ו' ימים וג' פעמים י"ו הוא מ"ח שעות שהוא ב' ימים כי כ"ד שעות יום אחד, אם כן בין הכל ח' ימים והנה תשליך ז' בשביעיות, אם כן ג' פעמים בי"ו הוא ח' ימים, וז' פעמים ח' הכל הולך בשבועיות, כ"א מ"ב פ"ד ק"ה, וכן ר"י וכן רנ"ב כולם השלך בשביעיות, ויותר לך מן ע"ר מחזורים י"ח פעמים בי"ו זהו ו' ימים, כי ג' פעמים בי"ו יום אחד כדפרשתי לעיל, מעתה תזכור הו'. ועוד יש לך לחשוב ע"ר פעמים תקצ"ה, וזה לך הדרך תחסר מכל תקצ"ה נ"ה וישאר תק"ם והוא חצי שעה כי תתר"ף שעה שלימה, נמצא ע"ר פעמים תק"ם הוא קל"ה שעות שלימים, ק"ך שעות הוא ה' ימים ונשאר ט"ו שעות, הרי י"א ימים וט"ו שעות עם הו' ימים דלעיל. ועוד יש לך לחשוב מכל תקצ"ה הנותר נ"ה, וזה לך הדרך, תחסור א' מנ"ה וישאר נ"ד וחשוב עשרים פעמים נ"ד הוא שעה, וק' נ"דין הוא ה' שעות, ועוד ק' נ"דין ה' שעות, הרי ר' פעמים נ"ד י' שעות, ועוד יותר עי' נ"דין הוא ג' שעות ותק"ם, הרי לך י"ג שעות ותק"ם. ועוד יש לך ע"ר חלקים כי לא לקחת כי אם נ"ד והיה נ"ה, ועתה שים הע"ר על התק"ם ויהיה תת"י. והנה יש לך לעיל י"א ימים וט"ו שעות וי"ג שעות, הרי י"ב ימים וד' שעות ותת"י חלקים, והשלך מהי"ב ז' ימים בשביעיות ונשאר ה"ד תת"י, הרי ע"ר פעמים בי"ו תקצ"ה. ואם תרצה לחשוב ער"א מחזורים שעברו, תוסיף בי"ו תקצ"ה על ה"ד תת"י ויהיה זכ"א שכ"ה, ושימהו על ב"ה ר"ד שהוא מולד תוהו ויהיה ג"ב תקכ"ט, והוא תחילת מחזור ער"ב, והוא מולד תשרי ק"ן לפרט באלף הששי. (הגה"ה. בי"ו תקצ"ה על ה"ד תת"י זהו יתרון על יתרון ותמצא יתרון מער"א מחזורים, אבל כשתרצה לידע המולד אז תצטרך לזרוק היתרון על המולד ההוא). ואם תרצה לחשוב המולד שהוא עתה תשרי קס"ב לפרט, תשליך בי"ב תשכ"ד שהוא יתרון מי"ב שנים על ג"ב תקכ"ט ותמצא הט"ו קע"ג, והוא מולד תשרי קס"ב לפרט, והוא י"ג שנים במחזור ער"ב. (הגה"ה. ואם תרצה לחשוב המולד בקוצר מבריאת העולם תשליך הכ"ב ר' שהוא יתרון מר' מחזורים על ו"ו תר"י שהוא יתרון מע' מחזורים ותמצא ה"ד תת"י, ותוסיף בי"ו תקצ"ה על ה"ד תת"י ויהיה זכ"א שכ"ה, ושימהו וכו' כדפרשתי לעיל. עוד דרך אחר לחשוב המולד בקוצר מבריאת עולם כתבתי קודם התחלת מצוה ראשונה שהיא לידע שאותו וכו').
(הגה"ה. פי' הנה היתרון מער"א מחזורים שעברו זכ"א שכ"ה, ואם תרצה למצוא המולד (עתה) אז תשליך זכ"א שכ"ה (על אי"א תקמ"ג, כי עתה ק"ס לפרט י"א שנים במחזור הקטן שהוא י"ט שנה, ותמצא ב"ח תתס"ח, וכן תשליך זכ"א שכ"ה על) איזה מולד שתרצה בלוח דלעיל, שהוא באותו שנה במניין המחזור שאתה מבקש, ואז עולה בידך המולד מכוון. וכשיכלה המחזור דלעיל של י"ט שנה, תשליך בי"ו תקצ"ה על זכ"א שכ"ה ותמצא גי"ג תתק"ד, ואז תשליך גי"ג תתק"ך על איזה מולד שתרצה, וכן חוזר חלילה לעולם הלוח דלעיל, ובזה תחשוב לעולם המולד מבריאת עולם). (הגה"ה. ועתה שעבר מחזור ער"ב, תשליך בי"ו תקצ"ה על גי"ג תתק"ך ותמצא ו"ו תל"ה, והוא יתרון של ער"ג מחזורים, ועתה אייר קפ"ט לפרט שהוא שנה שנייה במחזור ער"ד, השלך ג"ז קנ"א על ו"ו תל"ה ותמצא בי"ג תקפ"ו). (א"ה. עתה אדר ראשון בשנת תשל"ג, שהיא שנה י"ד במחזור ע"ב, השלך די"ג תתצ"ה, שהוא היתרון מש"א מחזורים, על בי"ח שס"ט, ותמצא ז"ח קפ"ד). ואם תרצה להוכיח שמולד תוהו ב"ה ר"ד, תמנה שנות העולם משנת תוהו, כדתניא (פסיקתא פ' כ"ג) ר' אליעזר אומר בכ"ה באלול נברא העולם כ"ו בו יום שני כ"ז בו יום שלישי כ"ח בו יום רביעי ובו בט"ו שעות נתלו המאורות כ"ט בו יום חמישי ל' בו יום שישי ובו נברא האדם ובו בי"ד שעות עמד אדם וקידש הלבנה, כי כל מעשה בראשית בצביונם נבראו, וקודם קידוש אינו ממניין, אם כן כלה שנת החמה קודם הלבנה אכ"ג, יום אחד וכ"ג שעות, כיצד תמנה מט"ו שעות ביום רביעי עד י"ד שעות ביום ששי אכ"ג, נמצא שנת הלבנה מתחלת ו' י"ד, והשלך עליו אחור מן שנה שהוא בט"ו ר"ד ומצא ב"ה ר"ד לתשרי תוהו, כלומר קודם בריאת העולם. וא"ת השלך על וי"ד אחור מן חדש אחד, וי"ל דכמה עניינים בעיבור חוזרים חלילה משנה לשנה ואותם ה' ימים לא היו חוזרים חלילה לכך צריכים אנו לחשוב שנה תמימה שלפני הבריאה כדפרשתי כבר, והוא ב"ה ר"ד. סליק המולדות מפורשים מאד שבח לא' יתברך.
הא לך עניין התקופות מפורשים מאד בעזרת הא' יתברך ויתעלה. אמר שמואל (עירובין נ"ו) אין בין תקופה לתקופה אלא צ"א יום וז' שעות ומחצה, והסימן צ"א וז"ח ממנו לא יזח. ויש בשנה ד' תקופות של צ"א וז"ח, ותוסיף על כל תקופה בשנה ט' ימים ויהיה ד' מאות ימים, צא מהן ל"ו ימים שהוספת וישאר שס"ד ימים, ותוסף עליהם ד' פעמים ז' שעות ומחצה ויעלו יום ורביע, כלול אותן יום ורביע על שס"ד ויהיה שס"ה ימים ורביעית היום שהוא ו' שעות, הנה פרשתי שנת החמה. כבר בעניין המולדות פירש"י שנת לבנה שנד"ח תתע"ו, ותמצא שנת החמה יתירה על שנת הלבנה יכ"א ר"ד, פירוש י' ימים כ"א שעות ר"ד חלקים, וכשם שאנו מקובלים שאין חידושה של לבנה פחותה מכ"ט י"ב תשצ"ג כמו שפירשתי כבר, כך קבלנו שחדש החמה ל"י תק"ם פירוש ל' יום י' שעות תק"ם חלקים, והנה תחשוב כמה יתירה חדש החמה על הלבנה ותמצא כ"א שעות ותתכ"ז חלקים, וסימנך כ"א תתכ"ז, לב' חדשים אי"ט תקע"ד, לג' חדשים שהוא תקופה בי"ז שכ"א, והוא היתרון מתקופה אחת, לב' תקופות ה"י תרמ"ב, לג' תקופות ה"ג תתקס"ג, לד' תקופות שהוא שנה יכ"א ר"ד, לב' שנים תכפיל יכ"א ר"ד ותמצא כ"א י"ח ת"ח, לג' שנים שים יכ"א ר"ד על כ"א י"ח ת"ח ותמצא היתרון ל"ב ט"ו תרי"ב. עתה תראה שהחמה עוברת את הלבנה בג' שנים יותר מחדש, אם כן יעבור בי"ח שנה ו' חדשים, נמצא סוכות בקייץ ופסח בחורף ואמר הכתוב (דברים ט"ז) שמור את חדש האביב פירוש שיהיה חג הפסח בחדש האביב, לכך, תקנו רבותינו ז' מעוברות במחזור של י"ט שנה להשוות לבנה לחמה, ואנו מונין המועדים לשנת לבנה. ונחזור לעניין ראשון, שהחמה עוברת הלבנה בג' שנים ל"ב ט"ו תרי"ב, עתה שעיברו השנה צא מהם חדש העיבור העולה כ"ט י"ב תשצ"ג וישאר ג"ב תתצ"ט, לד' שנים י"ד כ"ג (א"ה, י"ד ימים כ"ג חלקים), לה' שנים כ"ד כ"א רכ"ז, לו' שנים ל"ה י"ח תל"א, צא מהם כ"ט י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור וישאר ו"ה תשי"ח, לז' שנים יז"ב תתקכ"ב, לח' שנים כ"ח מ"ו, וצא מהם כ"ט י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור [ויחסור] (וישאר) לך אי"ב תשמ"ז, לט' שנים ט"ח תקל"ז, לי' שנים כ"ה תשמ"א, לי"א שנים לא"ב תתקמ"ה, וצא מהם כ"א י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור וישאר א' י"ד קנ"ב, לי"ב שנים י"ב י"א שנ"ו, לי"ג שנים כ"ג ח' תק"ם, לי"ד שנים ל"ד ה' תשס"ד, וצא מהם כ"ט י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור וישאר די"ו תתרנ"א, לט"ו שנים ט"ו י"ד קע"ה, לי"ו שנים כ"ו י"א שע"ט, לי"ז שנים ל"ז ח' תקפ"ג, וצא מהם כ"ט י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור וישאר זי"ט תת"ע, לי"ח שנים י"ח י"ו תתרע"ד, לי"ט שנים שהוא מחזור כ"ט י"ד קצ"ח, וצא מהם כ"ט י"ב תשצ"ג כי הוא עיבור וישאר שעה אחת ותפ"ה חלקים, הרי הוכחתי שיתרון המחזור שעה ותפ"ה חלקים. (הגה"ה. ואם תאמר למה קבעו חכמים עיבור לשנת ח' ולא המתינו עד שנת ט', כמו שעשו בשנת ג' ובשנת ו' כבר במחזור. ויש לומר מוטב שיחסור לך אי"ב תשמ"ז משיותר לך ט"ח תקל"ז). ואם תרצה לחשוב כמה היתרון מבריאת עולם צא ומנה כמה מחזורים עברו מבריאת עולם, ותמצא לה' אלפים ומאה ומ"ט שנים ער"א מחזורים, כיצד תמנה לכל מאה שנה ה' מחזורים וה' שנים הרי ה' אלפים וקמ"ט שנים ער"א מחזורים מכוונים. ועתה שים לבך לדברי ואלמדך כלל טוב לידע ולחשוב התקופות מבריאת עולם, וזה הדרך. כבר ידעת שיתרון מחזור אחד שעה ותפ"ה, צא ומנה לע"ר מחזורים ע"ר שעות זהו עולה י"א ימים ו' שעות, כיצד לק"ך מחזורים ה' ימים לר"ם מחזורים י' ימים, ונשאר ל' מחזורים, וקח מן הל' מחזורים כ"ד מחזורים שהוא כ"ד שעות כי שעה למחזור, וכבר מניתה י' ימים הרי שניהם י"א ימים, גם שים עליהם ו' שעות מן ו' מחזורים הנשארים כי לא לקחת רק כ"ד מחזורים מן הל', הרי מניתה לע"ר מחזורים ע"ר שעות ועולה י"א ימים ו' שעות, וזכור את זה. וצא ומנה ע"ר פעמים תפ"ה, וזה הדרך, תלוה לכל תפ"ה נ"ה ויהיה תק"ם והיא חצי שעה שהוא לע"ר מחזורים קל"ה שעות שלימים והוא ה' ימים וט"ו שעות, כיצד ק"ך שעות ה' ימים נמצא שהוא ה' ימים וט"ו שעות, וצא מהם ע"ר פעמים נ"ד, ועשרים נ"ד הוא שעה, נמצא שתוציא י"ג שעות ותק"ם חלקים, כיצד ק' נ"ד ה' שעות, ר' נ"ד י' שעות, וס' נ"ד ג' שעות, ונשאר י' נ"ד והיא חצי שעה שהוא תק"ם, זהו שהוצאת י"ג שעות ותק"ם. וגם צא מהם ע"ר, כי לוית נ"ה ולא חשבת להוציא כי אם נ"ד, והוא עולה ע"ר חלקים לע"ר מחזורים, ותניח הע"ר על י"ג תק"ם ויהיה י"ג שעות תת"י חלקים. ועתה התבונן שהיה לך מתחילה י"א ימים ו' שעות, ואחר כך גם היה לך ה' ימים ט"ו שעות, ובין הכל י"ו ימים כ"א שעות, וצא מהם י"ג שעות שלוית וישאר לך י"ו ימים ח' שעות, וגם תוציא מהם תת"י חלקים מהאחת מהח' שעות וישאר ז' שעות וע"ר חלקים, ולע' י"ו ימים, נמצא הסימן י"ו ז' ע"ר, פירוש י"ו ימים ז' שעות ע"ר חלקים. ואם תרצה לחשוב מחזור ער"א, תוסיף על י"ו ז' ע"ר שעה ותפ"ה שהוא יתרון ממחזור אחד ותמצא י"ו ח' תשנ"ה, והפל מהם ז' ט' תרמ"ב שקדמה החמה לשמש לפני הלבנה בעוד שהיתה נזופה, ועוד הפל מהם ה' י' תרמ"ב שהוא מותר מחצי שנה שהחמה מנינן מניסן והלבנה מתשרי, ושניהם פירוש ז"ט תרמ"ב וה"י תרמ"ב עולים יב"ך ר"ד, וקח יב"ך ר"ד מי"ו ח' תשנ"ה ויהיה ג' י"ב תקנ"א, והוא היתרון מער"א מחזורים שלימים, בהתחלת מחזור ער"ב הוא תשרי ק"ן לפרט. ואם תרצה לחשוב יתרון התקופה שהוא עתה תשרי קס"ב לפרט, והוא י"ג שנים במחזור ער"ב, תשליך י"ב י"א שנ"ו שהוא יתרון מי"ב שנים על ג' י"ב תקנ"א ותמצא ט"ו כ"ג תתק"ז, והוא יתרון של (תקופת) תשרי קס"ב לפרט.
מעתה שים לבך לדברי ואלמדך לחשוב תקופה מתוך המולד שהיא העיקר באמת, וזה לך הדרך, אם תרצה לחשוב תקופה של תשרי קס"ב לפרט, השלך היתרון של השנה ההיא כדפירשתי לעיל והוא ט"ו כ"ג תתק"ז על הט"ו קע"ג שהוא מולד של תשרי קס"ב לפרט, וה' של הט"ו אל תחשוב כי אינה נמנה לשום מניין רק מורה על יום המולד, ורק תחשוב ט"ו כ"ג תתק"ז על ט"ו קע"ג ותמצא י"ו ימים וט"ו, פירוש ט"ו שעות אחר המולד יום ה' של הט"ו, ותתחיל למנות ביום ה' וככה תמנה ה' ו' ז' אבגדהו"ז אבגדה"ו הרי י"ו ימים וט"ו שעות אחרי כן, הרי ביום ז' ג' שעות י"ו בו (פי' בתשרי), ותמיד מונין י"ב שעות ליום וי"ב שעות ללילה. ואם תרצה לחשוב תקופת טבת קס"ב לפרט, תשליך בי"ז שכ"א שהוא יתרון מתקופה אחת על ט"ו כ"ג תתק"ז ותמצא י"ח י"ז קמ"ח, והוא היתרון מתקופת טבת, ואחר כך תשליך די"ד רי"ט שהוא יתרון המולד של ג' חדשים על הט"ו קע"ג ותמצא ג"ה שצ"ב והוא המולד של טבת, ותשליך י"ח י"ז קמ"ח על ג"ה שצ"ב, וג' של ג"ה אל תחשוב כדפרשתי כבר רק תחשוב י"ח י"ז קמ"ח על ה' שצ"ב, ותמצא החשבון י"ח כ"ב תק"ם אחר יום ג' של ג"ה, ותתחיל למנות ביום ג' וככה תמנה גדהו"ז אבגדהו"ז אבגדה"ו הרי י"ח ימים, וכ"ב שעות אחרי כן הרי יום ז' י' שעות ומחצה י"ח בו. ואם תרצה לחשוב תקופת ניסן קס"ב לפרט, תשליך בי"ז שכ"א על י"ח י"ז קמ"ח ותמצא כ"א י' תס"ט, והוא היתרון מתקופת ניסן קס"ב, ואחר כך די"ד רי"ט על מולד ג"ה שצ"ב ותמצא זי"ט תרי"א והוא המולד של ניסן, ותשליך כא"י תס"ט על י"ט תרי"א כי הז' אל תחשוב ותמצא כ"ב אחר יום ז' של זי"ט, ותתחיל למנות ביום ז' ותמצא התקופה ליל א' ו' שעות כ"ב בו. ואם תרצה לחשוב תקופת תמוז, תשליך בי"ז שכ"א על כ"א י' תס"ט ותמצא כד"ג תש"צ, ואחר כך תשליך די"ד רי"ט על מולד ניסן שהוא זי"ט תרי"א ותמצא ה"ט תת"ל והוא המולד של תמוז, ותשליך כד"ג תש"צ על ט' תת"ל ותמצא כ"ד י"ג תק"ם אחר יום ה' של ה"ט, ותתחיל למנות ביום ה' ותמצא התקופה יום א' שעה ומחצה כ"ד בו. מזה תבין לחשוב תקופה מתוך המולד מתקופה לתקופה ומשנה לשנה ומחזור למחזור. גם אשכילך לעשות אחור על יתרון התקופות כשתדע הפנים, בי"ז שכ"א תמלא עליו כ"ו י"ט תע"ב ושניהם כ"ט י"ב תשצ"ג, וכן כולם לעולם פנים ואחור כ"ט י"ב תשצ"ג. (הגה"ה. תקופת ניסן היא השעה והחלק שתכנס בו השמש לתחילת מזל טלה. תקופת תמוז היות השמש בראש מזל סרטן. תקופת תשרי היות השמש בראש מזל מאזנים. תקופת טבת היו השמש בראש מזל גדי. מיסוד רבינו משה). סליק תקופה מתוך המולד.
ואילו י"ב שורות משקל תיקן רבינו אברהם עזרא לחשוב בהן תקופות לעולם.
אלי כל יודעי עיתים בכל חכמה מבוארה
אגלה סוד אשר יסד ספרדי אבן עזרה
להוסיף על שנת עולם רביעיתם באזרה
והשנים לך ימים בסוד חכמה מפוארה
והעודף אשר עדיף שביעיתם לך תקרה
לשומו על תחילת ליל רביעיתם אשר יקרא
לבד שנה שאתה בה לך תהיה בלי ספירה
ועוד שנים אשר יוצאים לעבר מחזור שמרה
ויוד אלף לכל אחת תהא נותן והותירה
ועליהם ט' ואז תלך בדרך השם מאושרה
ויוצאים מכלל מספר שלושים הם לך עזרה
להורות כי במספרים קבע ניסן לך עברה
(הגה"ה. פי' חשוב כמה שנים עברו מבריאת עולם, וחשוב כל שנה ליום ורביע, והשלך השביעיות, ומה שנשאר לך בידיך שימהו על תחילת ליל ד', כך נפלה תקופת ניסן של תוהו, ותמנה לפניך אז תמצא התקופה באיזה יום ובאיזה שעה, ואחר כך תמנה כמה שנים אתה במחזור קטן של י"ט שנה, ותוסיף לכל שנה י"א ימים וכלול אותם יחד, והוסיף עליהם לתקופת תשרי ג' לתקופת טבת ו' לתקופת ניסן ט' לתקופת תמוז י"ב, והשליכם ל' ל', ומה שישאר בידך כך ימים תפול התקופה בחדש). (א"ה, כאן נמצא בכת"י הלוח לקביע המועדים, ומפני שכבר נדפס בטור או"ח אחרי הל' ראש חדש לא העתקנו אותו כאן, וכתבנו רק ההגהות שנמצאו על הגליון). (דין שאלה. לעולם כשהחדשים שלימים אז השאלה בכסליו יום אחד פחות ממה שהיתה התקופה בתשרי, אבל כשהחדשים כסדרן או חסרים אז השאלה כל כך ימים בכסליו כמו שהיתה התקופה בתשרי, כדפי' לעיל במצוה להתפלל (מצוה י"ב). שמעתי סימן לחנוכה כ"ח נער"ה שיר"ה, פי' כ'סדרן חסרים נ'ר ע'רב ר'אש ה'שנה ש'לימים י'ום ר'אש ה'שנה. ל"ג בעומר לעולם ח"י אייר, וביום שהיה פורים יהיה, וסימן פל"ג. כללא דמילתא, תזריע ומצורע, ואחרי וקדושים, ובהר ובחקתי, בפשוטים לעולם דבוקים ובמעוברים לעולם חלוקים. והסימן של ניצבים וילך, ב"ג המלך פת וילך, פי' ב' או ג' ראש השנה מחלקים נצבים וילך).
לוח-הזהב. זאת הלוח חוזרת חלילה לעולם לידע התקופה. לידע איך יפול התקופה באיזה יום ובאיזה לילה ברוב או במיעוט ובכמה שעות, ידע כמה שנים במחזור גדול, וימנה בעיגול גדול מאותו תקופה שירצה כמנין שנים שהוא בפעם במחזור גדול, ובאותו נקודה שישאר ידע אם יום או לילה רוב או מיעוט. השחורים לילה הלבנים יום, השחורים קטנים מיעוט לילה השחורים גדולים רוב לילה, הלבנים קטנים מיעוט יום הלבנים גדולים רוב יום. האות שכתוב על השחורים או על הלבנים מורה את יום או ליל התקופה. סימן תקופת תשרי ג"ט, פי' ג' שעות או ט' שעות ביום או בלילה. סימן תקופת טבת די"ם, פי' ד' שעות ומחצה או י' שעות ומחצה ביום או בלילה. סימן תקופת ניסן ת"ו, פי' תחילה או ו' שעות ביום או בלילה. סימן תקופת תמוז אז"מ, פי' א' שעות ומחצה או ז' שעות ומחצה ביום או בלילה. לידע השאלה, ימנה מן השאלה כמו השנים שהוא הפעם במחזור גדול ובמה שישאר ידע השאלה באיזה יום לפי האות שכתוב על גביו, אבל כמה ימים השאלה בחדש אין ידוע מכאן אך עיין בגיליון אצל לוח הזהב על יד ימינך. אם תרצה לידע בכמה לחדש יפול התקופה, יראה בעיגול קטן, וידע כמה שנים במחזור קטן, וימנה מאותו תקופה שירצה כשנים שהוא עכשיו במחזור קטן, ובאיזה יום שישאר כך יפול התקופה בכך בחדש.
